קישור לקובץ (opens in a new tab)
From Terra Incognita to Terra Firma:
The Logbook of the Voyage of Gay Men's Community
into the Israeli Public Sphere
Journal of Homosexuality, 2000, 38(4), 133-162.
קישור לקובץ (opens in a new tab) ההומו הראשון: מבט היסטורי על הקשר בין נטייה מינית לזהות קמה, ע. (2005). ההומו הראשון. כוורת, 11, 64-68.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2004). Supercrips versus the Pitiful Handicapped: Reception of Disabling Images by Disabled Audience Members. Communications, 29(4), 447-466.
קישור לקובץ (opens in a new tab) נכי-על ונכים מסכנים:
קמה, ע. (2003). הקורבן האומלל ונכה העל. פנים, 26, 73-84.
קישור לקובץ (opens in a new tab) "חטיבה אנושית אחת, עם ישראלי אחד":
על כינון זהויות קיבוציות במכתבים למערכת "הארץ"
מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב
מרץ 2005
קישור לקובץ (opens in a new tab) קמה, ע. (2005). הרהורים על הזהות האשכנזית. כוורת, 11, 52-55.
קישור לקובץ (opens in a new tab) קמה, ע. (2008). ללא חדר משלהן: מעורבותן של מהגרות-עבודה פיליפיניות בכתב-עת בן-כלאיים.
מסגרות מדיה, 2, 25-49.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2008). Labor Migrants' Self-Empowerment via Participation in a Diasporic Magazine: Filipinos at Manila-Tel Aviv. Asian Journal of Communication, 18(3), 223-238.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Pizmony-Levy, O, Kama, A., Shilo, G. & Lavee, S. (2008). Do My Teachers Care I'm Gay?: Israeli Lesbigay School Students' Experiences at their Schools. Journal of Gay and Lesbian Youth, 5(2), 33-61.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2006). Bridging Some Intercultural Gaps: Methodological Reflections From Afar. Journal of Gay and Lesbian Issues in Education, 3(2/3), 121-126.
קישור לקובץ (opens in a new tab) קמה, ע. (2002). "אם שמים אותי על המסך, משמע אני קיים": דרכי התמודדות של הומואים עם הכחדתם הסמלית הנתפסת. סוציולוגיה ישראלית, 4(1), 143-191.
קישור לקובץ (opens in a new tab) לירן-אלפר, ד. וקמה, ע. (2007). עיצוב הגוף וחיטוב הזהות: ייצוגי הגוף בטלביזיה המסחרית.
תל אביב: מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2007). Israeli Gay Men’s Consumption of Lesbigay Media: “I’m Not Alone in This Business”. In K. G. Barnhurst (Ed.), Media Queered: Visibility and its Discontents (pp. 125-142). New York: Peter Lang.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2005). An Unrelenting Mental Press: Israeli Gay Men's Ontological Duality and Its Discontent. The Journal of Men's Studies, 13(2), 169-184.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2002). The Quest for Inclusion: Jewish-Israeli Gay Men's Perceptions of Gays in the Media. Feminist Media Studies, 2(2), 195-212.
קישור לקובץ (opens in a new tab) ספר חדש:
קמה, ע. ופירסט ע. (2015). על ההדרה: ייצוגים תקשורתיים של 'אחרים'. תל אביב: רסלינג.
קישור לקובץ (opens in a new tab) ספר חדש
קישור לקובץ (opens in a new tab) קמה, ע. (2015). דימויים פוצעים: ייצוגי אנשים עם לקויות בתקשורת. אצל מ. חובב, א. דובדבני וק. פלדמן (עורכים). מהדרה להכלה: החיים בקהילה של אנשים עם מוגבלויות בישראל (עמ' 181-213). ירושלים: כרמל.
קישור לקובץ (opens in a new tab) הרצאה על הומופוביה באקדמיה.
קישור לקובץ (opens in a new tab) מבטים פמיניסטיים על שיער ראשן של נשים: נזר הגאווה והבושה
בעריכת ד"ר סיגל ברק-ברנדס וד"ר עמית קמה
הודעה על הוצאתו לאור של ספר חדש (פורסם ביוני 2018 בהוצאת Routledge, בריטניה)
המחקר הפמיניסטי החל בשנים האחרונות לבחון את הגוף כאתר גמיש הנתון לתכתיבים חברתיים ותרבותיים. במסגרת זו, מבטים פמיניסטיים על שיער ראשן של נשים: נזר הגאווה והבושה מבקש לבחון מזוית אקדמית פמיניסטית היבטים מגוונים של שיער הראש של נשים בהקשרים חברתיים,היסטוריים ותרבותיים שונים.
שיער בכלל ושיערן של נשים בפרט הינו אמצעי תקשורת מובהק ביחסים בין בני אדם הן כפרטים והן כקבוצות. השיער מהווה אמצעי שבעזרתו ניתן לסמן השתייכות קבוצתית (למשל, מגזר דתי, מגדר, קבוצה אתנית, שכבת גיל וכדומה) ונטיות אישיות (כדוגמת טעם אישי, העדפות אופנתיות, נטייה מינית ועוד) באופן זריז וקל לפענוח. השיער יכול להעביר מסרים על אודות האישה, העדפותיה והשתייכותה הקבוצתית. יתרה מכך, השיער של נשים נתון מאז שחר ההיסטוריה לתכתיבים קפדניים מצד מוסדות דתיים, חברתיים ותרבותיים. ניתן אפילו לומר כי "חופש הפעולה" של האישה בנוגע לעיצוב, אורך וצבע השיער שלה הינו מוגבל למדי. למשל, נשים בדתות רבות מחויבות להסתיר את שיערן. נשים זקנות אמורות לצבוע את שיערן המלבין והמאפיר, נשים מתולתלות (מזרחיות בישראל ושחורות בארצות הברית) אמורות להחליק את שיערן "הסורר". על ראשה של כל אישה מתנוסס, אם כך, כתר או נזר שיש בו אפשרות לבייש אותה או להוות דגל גאווה.
מדף הספרים האקדמיים העוסקים בשיער הינו מצומצם עד מאוד. למעשה, הספר מבטים פמיניסטיים על שיער ראשן של נשים: נזר הגאווה והבושה הוא חלוצי בהיותו אוסף של מאמרים מאמרים מתחומי-ידע שונים, של חוקרים וחוקרות מתרבויות שונות, הבוחנים את המשמעויות הפרטיות, החברתיות והתרבותיות של השיער. בין המאמרים ניתן למצוא היבטים של התרבות הפופולארית (למשל, פרק העוסק בגי'נג'יות בתכנים פופולאריים לילדים או תצלומי זמרות בעטיפות אלבומי מוסיקה) ושל אמנות הנוצרת על ידי אמניות המתמקדות בשיער. כמו-כן, מחקרים על לסביות המשתמשות בתסרוקת כאמירה על מיניותן ועל נשים המתמודדות עם אנורקסיה ועם נשירת שיערן כתוצאה מהמחלה, ניתוח היסטורי של התנועה לשחרור האפרו-אמריקנית דרך מבט על תולדות השיער ועיסוק בטיפולי השיער שאימצו נשים אפרו-אמריקאיות. מאמרים אחדים קישור לקובץ (opens in a new tab) ריאיון איתי ב"ידיעות אחרונות" (2.9.2020) בנוגע לפרסומות ו"תרבות האונס".
קישור לקובץ (opens in a new tab) עמית קמה: הריחוק שבקירבה והקירבה שבריחוק. פרק בספר ח"י הצעות לישראליות ח"י הצעות לישראליות (openu.ac.il)
ריאיון על ייצוג הומואים בתקשורת העכשווית:
"על המסך רואים הומואים נשיים או 'דומואים' - אין אמצע" (ynet.co.il)
קישור לקובץ (opens in a new tab) ספר חדש:
מבעד לארון השקוף: דיוקן של להט"ב בקיבוץ
The Logbook of the Voyage of Gay Men's Community
into the Israeli Public Sphere
Journal of Homosexuality, 2000, 38(4), 133-162.
קישור לקובץ (opens in a new tab) ההומו הראשון: מבט היסטורי על הקשר בין נטייה מינית לזהות קמה, ע. (2005). ההומו הראשון. כוורת, 11, 64-68.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2004). Supercrips versus the Pitiful Handicapped: Reception of Disabling Images by Disabled Audience Members. Communications, 29(4), 447-466.
קישור לקובץ (opens in a new tab) נכי-על ונכים מסכנים:
דרכי ההתקבלות של דימויי נכים בקרב בעלי-נכויות
קמה, ע. (2003). הקורבן האומלל ונכה העל. פנים, 26, 73-84.
קישור לקובץ (opens in a new tab) "חטיבה אנושית אחת, עם ישראלי אחד":
על כינון זהויות קיבוציות במכתבים למערכת "הארץ"
מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב
מרץ 2005
קישור לקובץ (opens in a new tab) קמה, ע. (2005). הרהורים על הזהות האשכנזית. כוורת, 11, 52-55.
קישור לקובץ (opens in a new tab) קמה, ע. (2008). ללא חדר משלהן: מעורבותן של מהגרות-עבודה פיליפיניות בכתב-עת בן-כלאיים.
מסגרות מדיה, 2, 25-49.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2008). Labor Migrants' Self-Empowerment via Participation in a Diasporic Magazine: Filipinos at Manila-Tel Aviv. Asian Journal of Communication, 18(3), 223-238.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Pizmony-Levy, O, Kama, A., Shilo, G. & Lavee, S. (2008). Do My Teachers Care I'm Gay?: Israeli Lesbigay School Students' Experiences at their Schools. Journal of Gay and Lesbian Youth, 5(2), 33-61.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2006). Bridging Some Intercultural Gaps: Methodological Reflections From Afar. Journal of Gay and Lesbian Issues in Education, 3(2/3), 121-126.
קישור לקובץ (opens in a new tab) קמה, ע. (2002). "אם שמים אותי על המסך, משמע אני קיים": דרכי התמודדות של הומואים עם הכחדתם הסמלית הנתפסת. סוציולוגיה ישראלית, 4(1), 143-191.
קישור לקובץ (opens in a new tab) לירן-אלפר, ד. וקמה, ע. (2007). עיצוב הגוף וחיטוב הזהות: ייצוגי הגוף בטלביזיה המסחרית.
תל אביב: מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2007). Israeli Gay Men’s Consumption of Lesbigay Media: “I’m Not Alone in This Business”. In K. G. Barnhurst (Ed.), Media Queered: Visibility and its Discontents (pp. 125-142). New York: Peter Lang.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2005). An Unrelenting Mental Press: Israeli Gay Men's Ontological Duality and Its Discontent. The Journal of Men's Studies, 13(2), 169-184.
קישור לקובץ (opens in a new tab) Kama, A. (2002). The Quest for Inclusion: Jewish-Israeli Gay Men's Perceptions of Gays in the Media. Feminist Media Studies, 2(2), 195-212.
קישור לקובץ (opens in a new tab) ספר חדש:
קמה, ע. ופירסט ע. (2015). על ההדרה: ייצוגים תקשורתיים של 'אחרים'. תל אביב: רסלינג.
קישור לקובץ (opens in a new tab) ספר חדש
קישור לקובץ (opens in a new tab) קמה, ע. (2015). דימויים פוצעים: ייצוגי אנשים עם לקויות בתקשורת. אצל מ. חובב, א. דובדבני וק. פלדמן (עורכים). מהדרה להכלה: החיים בקהילה של אנשים עם מוגבלויות בישראל (עמ' 181-213). ירושלים: כרמל.
קישור לקובץ (opens in a new tab) הרצאה על הומופוביה באקדמיה.
קישור לקובץ (opens in a new tab) מבטים פמיניסטיים על שיער ראשן של נשים: נזר הגאווה והבושה
בעריכת ד"ר סיגל ברק-ברנדס וד"ר עמית קמה
הודעה על הוצאתו לאור של ספר חדש (פורסם ביוני 2018 בהוצאת Routledge, בריטניה)
המחקר הפמיניסטי החל בשנים האחרונות לבחון את הגוף כאתר גמיש הנתון לתכתיבים חברתיים ותרבותיים. במסגרת זו, מבטים פמיניסטיים על שיער ראשן של נשים: נזר הגאווה והבושה מבקש לבחון מזוית אקדמית פמיניסטית היבטים מגוונים של שיער הראש של נשים בהקשרים חברתיים,היסטוריים ותרבותיים שונים.
שיער בכלל ושיערן של נשים בפרט הינו אמצעי תקשורת מובהק ביחסים בין בני אדם הן כפרטים והן כקבוצות. השיער מהווה אמצעי שבעזרתו ניתן לסמן השתייכות קבוצתית (למשל, מגזר דתי, מגדר, קבוצה אתנית, שכבת גיל וכדומה) ונטיות אישיות (כדוגמת טעם אישי, העדפות אופנתיות, נטייה מינית ועוד) באופן זריז וקל לפענוח. השיער יכול להעביר מסרים על אודות האישה, העדפותיה והשתייכותה הקבוצתית. יתרה מכך, השיער של נשים נתון מאז שחר ההיסטוריה לתכתיבים קפדניים מצד מוסדות דתיים, חברתיים ותרבותיים. ניתן אפילו לומר כי "חופש הפעולה" של האישה בנוגע לעיצוב, אורך וצבע השיער שלה הינו מוגבל למדי. למשל, נשים בדתות רבות מחויבות להסתיר את שיערן. נשים זקנות אמורות לצבוע את שיערן המלבין והמאפיר, נשים מתולתלות (מזרחיות בישראל ושחורות בארצות הברית) אמורות להחליק את שיערן "הסורר". על ראשה של כל אישה מתנוסס, אם כך, כתר או נזר שיש בו אפשרות לבייש אותה או להוות דגל גאווה.
מדף הספרים האקדמיים העוסקים בשיער הינו מצומצם עד מאוד. למעשה, הספר מבטים פמיניסטיים על שיער ראשן של נשים: נזר הגאווה והבושה הוא חלוצי בהיותו אוסף של מאמרים מאמרים מתחומי-ידע שונים, של חוקרים וחוקרות מתרבויות שונות, הבוחנים את המשמעויות הפרטיות, החברתיות והתרבותיות של השיער. בין המאמרים ניתן למצוא היבטים של התרבות הפופולארית (למשל, פרק העוסק בגי'נג'יות בתכנים פופולאריים לילדים או תצלומי זמרות בעטיפות אלבומי מוסיקה) ושל אמנות הנוצרת על ידי אמניות המתמקדות בשיער. כמו-כן, מחקרים על לסביות המשתמשות בתסרוקת כאמירה על מיניותן ועל נשים המתמודדות עם אנורקסיה ועם נשירת שיערן כתוצאה מהמחלה, ניתוח היסטורי של התנועה לשחרור האפרו-אמריקנית דרך מבט על תולדות השיער ועיסוק בטיפולי השיער שאימצו נשים אפרו-אמריקאיות. מאמרים אחדים קישור לקובץ (opens in a new tab) ריאיון איתי ב"ידיעות אחרונות" (2.9.2020) בנוגע לפרסומות ו"תרבות האונס".
קישור לקובץ (opens in a new tab) עמית קמה: הריחוק שבקירבה והקירבה שבריחוק. פרק בספר ח"י הצעות לישראליות ח"י הצעות לישראליות (openu.ac.il)
ריאיון על ייצוג הומואים בתקשורת העכשווית:
"על המסך רואים הומואים נשיים או 'דומואים' - אין אמצע" (ynet.co.il)
קישור לקובץ (opens in a new tab) ספר חדש:
מבעד לארון השקוף: דיוקן של להט"ב בקיבוץ