אודות
מרצה וחוקר בחוגים לשירותי אנוש וקרימינולוגיה (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה)
ביוגרפיה
ד"ר איתי רופמן הוא אנתרופולוג אבולוציוני החוקר רב-גוניות תרבותית, פסיכולוגיה, התנהגות ושפה של שימפנזים בטבע ובשבי. מחקרי המאסטר והדוקטורט שלו (שנערכו בארבע יבשות) עוסקים
בתיעוד
מגוון תכונות
קדם-אנושיות
בשימפנזים,
ותומכים,
במקביל למחקר הגנטי, בסיווגם מחדש כמין אח לאדם בני הסוג הומו. במסגרת עבודת המאסטר באוניברסיטת המדינה של איווה, ארה"ב, הוא הוכיח שלשימפנזי-בונובו ברי-שיח
יש יכולות ביטוי
פיגורטיביות ברמה של ציורי
אדם קדמון, ושהם בעלי
יכולת למתן עדות על אירועים
טראומטיים בעברם.
במסגרת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת חיפה, תיאר אצלם יכולות ייצור ושימוש בכלי אבן, עץ ועצם, המקבילות
לממצאי הארכיאולוגיה
הקדם-אנושית. כמוכן, תיעד מגוון מאפיינים
התנהגותיים אנושיים בתחומי זהות
עצמית ואישיות, כריתת בריתות, הבחנה
בין טוב לרע, קיום נורמות חברתית,
ואפיון תתי-תרבויות של שימפנזים כלואים. מחקריו
של איתי התפרסמו בז'ורנלים מדעיים
מובילים. ב-2010 קיבל את מילגת אדאמס מטעם האקדמיה
הלאומית הישראלית למדעים והקים במדינת מאלי
במערב אפריקה אתר לחקר תרבויות שימפנזים החיים
במצוקים באקלים צחיח - שם תיאר לראשונה מאפייני
רב-גוניות תרבותית ייחודיים. כאתנוגרף
משתתף חי איתי עם השבטים, החתים 32 מהם על הסכמי שלום והגנה
על השימפנזים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה, ויצר פרוזדור
אקולוגי נרחב לשמירה על שטחי מחייתם. מכיוון שנושא זכויות
האדם קרוב
לליבו, הוא מקדם במאלי שימור מסורות וזהויות
שבטיות, שיקום אקולוגי ושימור טבע, עצמאות תזונתית, חוסן בריאותי
וקיימות. ב-22 השנים האחרונות, מלווה איתי ברציפות על-ידי המנטורית
הדגולה ד"ר ג'יין גודול, והוא הקים עם פרופ'
יונתן מזרחי במכללה האקדמית
עמק יזרעאל את מכון ג'יין
גודול ישראל. איתי ושותפיו פרסמו לאחרונה
מניפסט למתן האביאס קורפוס
וזכויות אנוש לשימפנזים, שנבחר ל'ציטוט היום' על-ידי הירחון נייצ'ר. עבודתו
העכשווית מתרכזת
בקידום שיקום הטבע בישראל ובמדינות השכנות של מערכות אקולוגיות ומינים
בסכנת הכחדה במסגרת הועד העולמי לפרוזדורים אקולוגיים; כמוכן הוא מקדם מחקר
ושיקום פסיכולוגי ותרבותי של שימפנזים (מין אח לאדם בני הסוג הומו) יחד עם
שאר קופי
האדם הגורילות והאורנגוטנים - מינים בני דודים לאדם) החיים בגני חיות, בדרך
לשחרורם לשמורות, והיא
משיקה לשיקום כלואים ועוסקת גם בקידום אנשים בעלי מוגבלויות
תקשורת. איתי זכה במספר
מלגות מחקר, הינו
חבר ועד בארגונים בינלאומיים לשימור תרבויות
השימפנזים, וכן מתבטא באומנות חזותית. מ-2019 הוא מלמד
במכללה האקדמית עמק יזרעאל קורסים בחוגים: שירותי אנוש,
קרימינולוגיה וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה.
תחומי עניין
חומר רקע המקשר בין הכשרתי המקצועית ותחומי המחקר שלי לקורסים בקרימינולוגיה אותם אני מלמד:א. בתחום הקורס מבוא לקורבנות
בהכשרתי כאנתרופולוג תרבותי יישומי דרך אתנוגרפיה משתתפת בקרב שבטים אינדיאנים בארה"ב נחשפתי למגוון רחב של מאפייני קורבנות בעל עומק היסטורי של טראומה בין-דורית עקובה מדם של השמדת העם האינדיאני שהשלכותיה מורגשות גם כיום, עם גזענות ממסדית מושרשת בחברה האמריקאית ופשעי חטיפה ורצח בלתי מפוענחים כנגדם בסדר גודל של מגיפה לאומית. במסגרת מחקרי הדה-קולוניאליזם שלי (המתפרסים על 4 יבשות: האבוריג'ינים באוסטרליה, השבטים הילידיים באפריקה, הבדואים בישראל וחצי האי ערב, והאינדיאנים בארה"ב וקנדה) אני מנסה לחשוף תופעות אלה של קורבנות ולשתף את מה שלמדתי על מניעה, התגוננות והתמודדות עם פשעים בקורס שכתבתי.
כאמור, החיבור שלי לויקטימולוגיה קשור לחקר תרבויות השבטים הילידים בארה"ב ובאפריקה. השימוש במתודולוגיה של תצפית משתתפת מאפשר לי לראות את העולם מנקודת מבטם ההיסטורית והחברתית של השבטים, ועל-ידי כך להבין את ההשפעות של גזענות ממסדית, אפלייה, פשעים נגד האנושות ודה-הומניזציה אל מול רצונם באמנציפציה והגדרה עצמית. זאת על רק הגנוסייד שהקולוניאליזם גרם להם (למשל גנוסייד תרבותי והשמדת עם בקרב האינדיאנים של ארה"ב והאסימילציה הקולוניאלית דתית נוצרית ומוסלמית שהעלימה תרבויות וזהויות שבטיות עתיקות יומין). הויקטימילוגיה כדיסציפלינה שמה לנגד עיניה לחשוף קבוצות שלא קבלו תשומת לב מהחברה, ולקדם מדיניות המסייעת לאחות את השברים ולהשתקם מהפשעים שבוצעו כנגדם (Healing & Reconciliation). היכרותי עם דרכי ההתמודדות, המניעה, ההגנה והטיפול בנפגעי עבירה הם עבורי פועל יוצא טבעי מתחום זה של מחקרי אודות הדה-קולוניאליזם.
ב. בתחום הקורס בנושא מבוא למערכת הכליאה האמריקאית
מחקרי אודות האנושיות הקדמונית של השימפנזים הינו המשך ישיר של מחקרי יועציי לדוקטורט - חבר האקדמיה למדעים פרופ' מוריס גודמן ועמיתו פרופ' דרק ווילדמן - שהוכיחו בעזרת ריצוף הגנום בין אדם לשימפנזה, שהשימפנזים הם מין אח לאדם ובני הסוג הומו (בני האדם הינם תת מין הומו סאפיינס סאפיינס). מחקרי במאסטר ובדוקטורנט הוכיחו פנוטיפית (ביטוי הגנים) את מה שגודמן ווילדמן הוכיחו גנוטפית. נוכחתי לדעת בהמשך למחקריה של המנטורית שלי ד"ר ג'יין גודול, שיש לשימפנזים את כל מגוון התכונות האנושיות שנחשבו ייחודיות לאדם הקדמון (כולל רב-גוניות תרבותית וכישורי מתן עדות קבילה בבית משפט המצדיקה הענקת האביאס קורפוס). תחומי מחקריי עוסקים בהכרה תרבותית, חברתית, מוסרית, מדעית ומשפטית בשימפנזים כמין אח לאדם בני הסוג הומו. המחקר ההשוואתי שביצעתי בין שימפנזים החיים בגני חיות, במקלטים שיקומיים ובטבע אפשר לי לבחון מקרוב את הפסיכו-פתולוגיה (מגוון ההפרעות הנפשיות והתנהגותיות) ואת תחומי החיברות והתרבות הספציפיים של השבי, ומה הם התהליכים הבאים לידי ביטוי בתהליך השיקום מכליאה.
מחקריי בנושאי אנתרופולוגיה תרבותית, יישומית ואבולוציונית של שימפנזים אפשרו לי גישה לתחום חדש שכמעט ולא נחקר מנקודת המבט של הפסיכולוגיה האנושית, מאחר והשימפנזים נחשבו עד עתה כחיות. הפרספקטיבה האבולוציונית האנושית מאפשרת ניתוח ברור יותר של השפעות שיטות הכליאה השונות על מאפייני אישיות, חיברות, שפה, תרבות, והפרעות נפשיות על קבוצות שימפנזים בשבי וההשלכה של זה לגבי אסירים בבתי כלא. חקר זה סייע בידי בכתיבת הקורס אודות מערכת הכליאה האמריקאית עם התובנות השונות שלמדתי על טבע האדם.