קישור לקובץ (opens in a new tab)
נעמי לבנקרון "אהיה אני המרטין לותר קינג של משטרת ישראל": איסור התארגנות של שוטרים בישראל והשפעתו על זכויותיהם כעובדים"
משפט, חברה ועבודה טז 27 (2020).
המאמר בוחן את מערכת דיני העבודה הייחודית החלה על שוטרים בישראל, שעוצבה בצל איסור התארגנות המעוגן בחוק. איסור זה השפיע באופן מכריע על תנאי העסקתם: שוטרים עובדים בישראל שעות נוספות ללא תשלום נוסף, לרבות בשבתות וחגים; הם אינם זוכים לתגמול הולם על הסיכונים הנלווים לעבודתם, ולהגנה מספקת מפניהם; ותנאי העסקתם ופיטוריהם שונים מהמקובל במשפט העבודה הישראלי. המאמר סוקר את שורשיו ההיסטוריים של המאבק על זכות ההתאגדות לשוטרים באירופה וארה"ב, עבור דרך מאבקים פרטניים וקבוצתיים בישראל מאז הקמתה, ומסתיים במאבקם המתוקשר של שוטרים כיום, המתמקד בדרישה להשוואת שכרם למקובל בצה"ל. המחקר סוקר את הפעילות שהתרחשה בשני מישורים שונים אך משלימים: מאבק מלמטה, של שוטרים שנאבקו להשגת זכויותיהם בהליכים משפטיים ובפעילות ציבורית, וכן מאבק מלמעלה, של פוליטיקאים, מפכ"לים ושופטים.
קישור לקובץ (opens in a new tab) נעמי לבנקרון "'האם יוכלו כלי האדון להרוס את ביתו?' חקיקה ככלי לשינוי חברתי: הפללת לקוחות בשבדיה ובישראל כמקרה מבחן" (עתיד להתפרסם בכתב העת חוקים טז 2021).
חקיקה היא כלי רפלקסיבי, המעוצב בידי המציאות ובה בעת מבקש לשנותה. בשנים האחרונות נעשה בה שימוש גובר בארץ ובעולם במטרה להניע ולהוביל שינוי חברתי, בין היתר בידי פעילי המגזר השלישי. זאת, מתוך ניסיון לאתגר את הגישה ההגמונית בפוליטיקה ובמשפט, להציב במרכז הדיון גישות המצביעות על הקשר שבין משפט לחברה, ולהשתמש בחוק לשינוי המציאות. עם זאת, לא תמיד מצליחה החקיקה למלא את מטרתה, או שהצלחתה חלקית בלבד. החקיקה, למרות היותה כלי רב עוצמה, איננה הכוח היחיד הפועל על החברה ומעצב את התנהגותה. בשל היותה תוצר של משא ומתן בין כוחות שונים, לא פעם קיים פער ניכר בין תוצרי החקיקה לבין כוונתם המקורית של מנסחיה. המאמר יתמקד בחוק אחד, תקדימי, ובאמצעותו יבחן כוחה של חקיקה להנעת שינוי חברתי: החוק להפללת לקוחות תעשיית המין שנחקק בשבדיה בינואר 1999, בישראל במתכונת שונה (מנהלית) בשנת 2019, והוא אמור להיכנס לתוקפו בימים אלה. המאמר מתמקד בתהליכים שקידמו את חקיקת החוק בשתי המדינות, בחילוקי הדעות הציבוריים והפוליטיים שנלוו לו, במטרותיו, ומבקש להתחקות ככל הניתן אחר תוצריו בפועל, ובעיקר האם צמצם את ממדי הזנות ו/או את הביקוש לה.
המאמר בוחן את מערכת דיני העבודה הייחודית החלה על שוטרים בישראל, שעוצבה בצל איסור התארגנות המעוגן בחוק. איסור זה השפיע באופן מכריע על תנאי העסקתם: שוטרים עובדים בישראל שעות נוספות ללא תשלום נוסף, לרבות בשבתות וחגים; הם אינם זוכים לתגמול הולם על הסיכונים הנלווים לעבודתם, ולהגנה מספקת מפניהם; ותנאי העסקתם ופיטוריהם שונים מהמקובל במשפט העבודה הישראלי. המאמר סוקר את שורשיו ההיסטוריים של המאבק על זכות ההתאגדות לשוטרים באירופה וארה"ב, עבור דרך מאבקים פרטניים וקבוצתיים בישראל מאז הקמתה, ומסתיים במאבקם המתוקשר של שוטרים כיום, המתמקד בדרישה להשוואת שכרם למקובל בצה"ל. המחקר סוקר את הפעילות שהתרחשה בשני מישורים שונים אך משלימים: מאבק מלמטה, של שוטרים שנאבקו להשגת זכויותיהם בהליכים משפטיים ובפעילות ציבורית, וכן מאבק מלמעלה, של פוליטיקאים, מפכ"לים ושופטים.
קישור לקובץ (opens in a new tab) נעמי לבנקרון "'האם יוכלו כלי האדון להרוס את ביתו?' חקיקה ככלי לשינוי חברתי: הפללת לקוחות בשבדיה ובישראל כמקרה מבחן" (עתיד להתפרסם בכתב העת חוקים טז 2021).
חקיקה היא כלי רפלקסיבי, המעוצב בידי המציאות ובה בעת מבקש לשנותה. בשנים האחרונות נעשה בה שימוש גובר בארץ ובעולם במטרה להניע ולהוביל שינוי חברתי, בין היתר בידי פעילי המגזר השלישי. זאת, מתוך ניסיון לאתגר את הגישה ההגמונית בפוליטיקה ובמשפט, להציב במרכז הדיון גישות המצביעות על הקשר שבין משפט לחברה, ולהשתמש בחוק לשינוי המציאות. עם זאת, לא תמיד מצליחה החקיקה למלא את מטרתה, או שהצלחתה חלקית בלבד. החקיקה, למרות היותה כלי רב עוצמה, איננה הכוח היחיד הפועל על החברה ומעצב את התנהגותה. בשל היותה תוצר של משא ומתן בין כוחות שונים, לא פעם קיים פער ניכר בין תוצרי החקיקה לבין כוונתם המקורית של מנסחיה. המאמר יתמקד בחוק אחד, תקדימי, ובאמצעותו יבחן כוחה של חקיקה להנעת שינוי חברתי: החוק להפללת לקוחות תעשיית המין שנחקק בשבדיה בינואר 1999, בישראל במתכונת שונה (מנהלית) בשנת 2019, והוא אמור להיכנס לתוקפו בימים אלה. המאמר מתמקד בתהליכים שקידמו את חקיקת החוק בשתי המדינות, בחילוקי הדעות הציבוריים והפוליטיים שנלוו לו, במטרותיו, ומבקש להתחקות ככל הניתן אחר תוצריו בפועל, ובעיקר האם צמצם את ממדי הזנות ו/או את הביקוש לה.